The post למה לגייס אשראי לעסק כשאפשר ולא כשצריך? appeared first on ניהול נטו.

The post העתיד כבר כאן: כל הפתרונות לגיוס אשראי לעסק appeared first on ניהול נטו.

הטעות הזו גורמת לדחיית הבקשות של מאות בעלי עסקים מדי שנה – בעלי עסקים שלא הפנימו את הערכים האמיתיים שבליווי מקצועי בתהליך הגיוס: הגדלת הסיכויים לקבלת ההלוואה, הגדלת הסכום המאושר וידע בניהול התהליך.

בפשטות: כשלוקחים יועץ מקצועי – מגדילים את הסיכויים: עורך דין טוב מגדיל את הסיכוי לזכות בתביעה בבית המשפט, יועץ מס טוב מסייע בהקטנת תשלומי המס ויועץ אשראי טוב מגדיל בעשרות אחוזים את הסיכויים לקבל הלוואה, מגדיל את סכום הכסף המאושר ודואג להלוואה בתנאים טובים יותר (כך שלעתים החיסכון בריבית גבוה מעלות הייעוץ).

בהגשת בקשה לבנק או לגוף אחר בגיוס מימון יש מספר שכבות, ובשוק ניתן למצוא מספר דרגות של שירות: הגשה עצמאית; הסתייעות במעו”ף או ביועץ רגיל; הסתייעות בחברה מקצועית.

בטבלה אפשר לראות כי ההבדל היחיד בין הגשה באופן עצמאי לבין הגשה תוך קבלת ייעוץ בסיסי היא אך ורק ברמת המסמכים. מכך עולה, שייעוץ בסיסי הוא פחות משתלם, מה שמותיר אותנו עם בחירה בין הגשה עצמאית לבין קבלת ליווי מקצועי.

כמובן שמי שחשוב לו להשיג תוצאות ולהגדיל את הסיכויים, יבחר בליווי מקצועי, כאשר החסרון של אפשרות זו נעוץ במחיר. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי ליווי מקצועי באמת טומן בחובו חיסכון בריבית ובבטחונות (בהשוואה להגשה באחת משתי האפשרויות האחרות), כך שהעלות הריאלית של השירות היא נמוכה משמעותית.

כעת נותרה השאלה: איך מבדילים בין יועץ מקצועי לבין “חאפר”? על כך בפוסט הבא שלנו

The post האם כדאי להגיש בקשה לקרן באופן עצמאי? appeared first on ניהול נטו.

מאחר שאין שום רגולציה בתחום הייעוץ העסקי, כל אחד ואחד יכול להדפיס כרטיס ביקור ולהודיע לעולם בגאון: “אני יועץ עסקי”. הבעיה היא שייעוץ עסקי לא מקצועי מביא לקריסת עסקים ומוציא שם רע לעשרות היועצים המקצועיים (אין בארץ יותר מ- 100 יועצים עסקיים באמת טובים כשזה מגיע למגזר העסקים הקטנים והבינוניים).

גם תחום גיוס האשראי מושך אליו מאות אנשים שמנסים את מזלם. האמת, להיות יועץ עסקי זה מאוד רווחי, בעיקר כשלא נותנים את השירות המובטח… לצערנו הרב, בשנים האחרונות הולכים ומצטברים המקרים של בעלי עסקים שנעקצו באלפי שקלים על ידי יועצים שהבטיחו להם הרים וגבעות, ולאחר מכן נעלמו או שפשוט לא הביאו תוצאות, כך שהתשלום הלך לפח.

הנפגעים העיקריים מזה הם א) בעלי העסקים; ב) יועצים עסקיים מקצועיים, שצריכים להתחרות במאכערים, רמאים ולהוכיח לכל לקוח שהם לא רמאים כמו אותו אדם שעקץ אותם.

אז עד שהרגולטור יסדיר את העניין, הנה המדריך המקוצר לבחירת יועץ עסקי בכלל ויועץ מלווה לגיוס מימון בפרט:

1. 1. אתר אינטרנט – דברים שחשוב שיופיעו באתר האינטרנט של החברה: שמות מלאים של הצוות המוביל + תמונות, כתובת מדויקת של המשרדים ושמות של לקוחות. בדיקה זו מנפה 95% מהמאכערים, שכן לרוב מי שבאתר שלו לא מופיע המידע הנ”ל, כנראה שיש לו מה להסתיר.
   2. ביקור במשרדים – מומלץ להגיע פיסית למשרדי חברת הייעוץ לפחות פעם אחת ואף לערוך בהם פגישה. כשמגיעים למשרדים – חשוב ששמה יהיה כתוב על הדלת באופן בולט.
   3. היכרות במערכת הבנקאית – אמנם, הבנקים לא תמיד יכולים להמליץ על יועץ עסקי, אך הם יכולים לענות על השאלה: “האם אתה מכיר את היועץ X?”. ברוב הבנקים אף קיימת רשימה של יועצים מורשים, וזה מהווה סינון נוסף. מומלץ לבצע סינון נוסף, שכן לרשימות הבנקים השתרבבו לאורך השנים שמות של יועצים בלתי מקצועיים.
   4. המלצות מלקוחות – בקשו המלצות מלקוחות להם העניקה החברה שירותים לאחרונה. כדי להיות בטוחים, מומלץ לבקש פרטים של 5 לקוחות מהשנה האחרונה. גם אם לא תדברו עם כולם, יוכל היועץ לספק פרטים אלה (שם החברה, כתובת, שם המנהל, טלפון) רק אם הוא באמת נותן שירות טוב ללקוחותיו.
   5. גוגל – בנוסף, מומלץ לבצע חיפוש של שם החברה ושל היועץ בגוגל: בצורה זו אפשר למצוא מידע אודות היועץ: אולי תביעות ותלונות ואולי כתבות מקצועיות והמלצות.

The post איך מבדילים בין יועץ מקצועי לבין “חאפר”? appeared first on ניהול נטו.

התשובה המיידית שלנו היא כמובן: “לפי המטרה האמיתית לשמה מבקשים את ההלוואה”. אך לעתים קרובות, קיים ריבוי של מטרות: שיפוץ, פרסום, מלאי, תזרים שוטף ואף החזר הלוואות.

אז איך כדאי להציג את הבקשה על מנת למקסם את הסכום שיאשרו?

“מיחזור הלוואות”: כאשר מבקשים לקחת הלוואה חדשה כדי להחזיר הלוואות ישנות, ניתן להקדיש עד 50% מהסכום המבוקש למטרה זו, ובלבד שהמיחזור יבוצע בבנק אחר.

למשל: אם מגישים בקשה על סכום של 400 אלף ₪ דרך בנק מזרחי, ניתן לבקש כי לפירעון הלוואות ישנות יוקדשו, לכל היותר, 200 אלף ₪, ובלבד שמדובר בהלוואות בבנקים אחרים (הפועלים, לאומי, דיסקונט וכד’). לא ניתן לקחת הלוואה בבנק מזרחי כדי להחליף הלוואות בבנק מזרחי.

יש לציין כי הקרן והבנקים לא ששים להעמיד הלוואות למטרה זו, ועל כן יש להשתמש בסעיף זה באופן מושכל. כמו כן, במידה שמאושרת הלוואה למטרה זו, הקרן מוודאת שהסכום שאושר אכן יוזרם לפירעון ההלוואות, כפי שהוצהר בבקשה שהוגשה.

השקעה: הלוואות למטרת השקעה ופיתוח העסק הן מהסוג שאוהבים בקרן – זה מראה על עסק שמתפתח, צומח ולעתים מגייס עובדים נוספים ומגדיל את נכסיו. יחד עם זאת, במסלול השקעה על בעל העסק להשקיע 20% מהסכום המאושר בעצמו, כך שנדרש לבצע השקעה בפועל.

יש לציין כי במקרים אלה קיים הבדל בין חברה בע”מ לבין עוסק מורשה: בעוד על חברה להביא אישור מרואה חשבון על הזרמת כספים מחשבונו הפרטי של הבעלים אל חשבון החברה מהחודשים האחרונים (למשל: הלוואה במסלול השקעה בסך 400 אלף ₪ דורשת הזרמת בעלים בגובה 80 א’ ₪), עוסק מורשה נדרש להציג חשבוניות של ההשקעה בפועל.

לכן – מדובר במטרה המועדפת על הקרן, אך הפרוצדורה להשגתה מסובכת יותר ביחס למסלול הקלאסי:

הון חוזר: הלוואות למטרת הון חוזר וגישור על פערים בתזרים המזומנים הן הנפוצות ביותר בקרן. למעשה, למעלה מ- 50% מהבקשות המוגשות לקרן לסיוע לעסקים קטנים בערבות מדינה הן במסלול הון חוזר. יחד עם זאת, על מנת שיאשרו הלוואה במסלול זה, על העסק להוכיח כי אכן קיימים פערים מובנים בפעילות. למשל: תשלום לספקים במזומן וקבלת תשלום מלקוחות בתנאי שוטף + 90. כך, סופר מרקט או מסעדה לא יוכלו לקבל הלוואה במסלול זה (למעט מקרי קצה).

כדי לקבל הלוואה במסלול זה, יש להוכיח כי קיימים פערים ולבצע את החישוב המדויק של הסכום הנדרש. זאת אומרת שבמסלול זה הפרוצדורה היא קלה יותר, אך הקרן “קמצנית” ודקדקנית יותר בעת הבדיקה.

בסופו של יום, קיים מאגר של מטרות שכל עסק יכול לבקש לשמן הלוואה, חשוב שיהיה קשר בין טיב הבקשה לבין תחום הפעילות ולצרכיו האמיתיים של העסק.

The post באיזה מסלול כדאי להגיש בקשה בקרן לעסקים קטנים בערבות מדינה appeared first on ניהול נטו.

קרן הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים בערבות מדינה מעמידה הלוואות לארגונים בלבד, ולא לאנשים פרטיים. כשאדם פרטי או חברה (“חברה A”) מעוניינים לרכוש פחות מ- 100% מפעילות קיימת (“חברה B”), אז נוצר מצב שההלוואה נלקחת בחברה A (הקונה), בעוד החזר ההלוואה תלוי בביצועיה של חברה B (המוכרת).

נוצרת כאן סיטואציה בה הבעלים המקורי של חברה B, שמוכר חלק מהפעילות למשקיע מחברה A, מקבל תזרים של כסף אל החברה מבלי לשאת באחריות כלשהי, וזוהי סיטואציה שיוצרת פתח לתרגילים וקומבינות.

לפיכך, הקרן מעמידה הלוואות אך ורק לחברות או אנשים אשר מבקשים לרכוש 100% מפעילות מסוימת, ולא אחוז אחד פחות מזה. אם קיים צורך כדי להיכנס שותף חלקי בלבד – הקרן לעסקים קטנים איננה פתרון ישים.

חשוב לדעת כי הלוואה לרכישת פעילות עסקית היא עד תקרה של 30% מסך המכירה. זאת אומרת: אם עסקת מכירת החברה מגיעה ל- 1 מיליון ₪, אז ההלוואה למטרה זו לא תעבור את רף 300 א’ ₪.

יחד עם זאת, ניתן להפריד בין המכירה של הפעילות עצמה לבין מכירה של נכסים נלווים, כגון מלאי, ציוד ונכסים אחרים. לפיכך, ניתן להציג את תכנית ההשקעות בצורה כזו שתאפשר את הגדלת הסכום המבוקש לטובת עסקת הרכישה.

The post הלוואה לרכישת אחוזים בחברה קיימת / הלוואה כדי להיכנס כשותף appeared first on ניהול נטו.